8 סיבות שמונעות מאימהות להצטלם – והתשובה שלי לכל אחת מהסיבות

אם רגע נדבר בכנות, 

כמה פעמים הסתכלת על התמונות שיש למשפחה שלך (שככל הנראה את צילמת) ואמרת לעצמך “כולם שם – חוץ ממני. אין לי תמונות עם הילדים". 

אני שומעת את זה שוב ושוב מאימהות מדהימות שמתאמצות ומצלמות– אבל איכשהו… נעלמות מהתמונות. אני ממש רוצה לשבור את המעגל הזה ולדאוג שכשהילדים שלך יסתכלו על התמונות בעוד כמה שנים, הם יראו גם את אמא שלהם שם איתם. 

אז אלה משפטים ששמעתי מאימהות שהצטלמו אצלי ואספתי במשך השנים, ומה שיש לי להגיד לך בקשר לזה:

♡ “אני לא נראית כמו שאני רוצה”/ "רק צריכה כמה ק"ג פחות ואז" 

הגוף השתנה, העייפות ניכרת, ואת מרגישה לא במיטבך.

 אבל הילדים שלך רואים אמא. את הבית שלהם. וזה הכי יפה שיש. הם רואים את החיבוקים, את המבט ואת החיוך. וזה בדיוק מה שחשוב בתמונה.

את בעוד 10 שנים תודי לאת של היום שגרמת לזה לקרות ושיש לך את התמונות האלה. אף אחד בתמונות המשפחתיות שלכם לא צריך להיראות מושלם- העיקר שיהיו לכם תמונות משפחתיות.

♡ “אין לי זמן לזה”

בין החוגים, העבודה, הסנדוויץ' והכביסה – איפה יש זמן?

אבל שעה אחת שווה אלבום שלם של רגעים שילכו איתכם שנים קדימה. וגם במקרה זה- את בעוד 10 שנים תודי לאת של היום שגרמת לזה לקרות ושיש לך את התמונות האלה.

"צלמת על 😍😍😍התמונות שצילמת אותנו מהממות אחת יותר יפה מהשנייה תודה עלייך שנכנסת לחיינו לשמח אותנו ככה עם המזכרת הזאת שנשארת לכל החיים"

-אלנה-

♡ “אני לא אוהבת להצטלם”/ "אני לא פוטוגנית"

אולי חווית צילומים מבוימים מדי, או שהתוצאה לא הרגישה "את".

אלה לא צילומי דוגמנות! אלה צילומי משפחה. בצילומי משפחה טבעיים – את לא צריכה לעשות כלום. רק להיות שם, איתם. אני כבר אדאג לזה שתזהי בדיוק את עצמך בתמונות האלה, את עצמך ואת המשפחה שלך שאת כל כך אוהבת. 

♡ “הילדים לא ישתפו פעולה”

הם שובבים, עייפים, אולי לא יהיו בעניין באותו רגע ואז זה סתם בזבוז.

זה בדיוק הקסם. לא הפוזה או הבגדים המושלמים– אלא החיבוק שקרה פתאום. הצחוק שברח. הרגע האמיתי שהיה שם ותוכלי להיזכר בו גם בעוד 20 שנים. 

♡ “בן הזוג שלי שונא להצטלם”

לגמרי מבינה. זה נפוץ. שמעתי את זה מכל כך הרבה אבות. 

צילומים בגישה טבעית יוצרים חוויה – לא סשן. אפילו הסקפטיים בסוף מודים שהיה כיף ושהם ממש שמחים על החוויה. תמיד אפשר לבקש את זה כמתנה ליום הולדת :) 

♡ “זה נראה יקר / מסובך / לא בשבילי”

אולי זה מרגיש כמו לוקסוס, או שמשהו שאת רואה אצל אחרות אבל לך זה פחות מתחבר.

אני מזמינה אותך לחשוב על זה כהשקעה בזיכרונות לעתיד – לא בעוד יום צילום. כבר הזכרתי את זה אבל גם כאן- את בעוד 10 שנים תודי לאת של היום שגרמת לזה לקרות ושיש לך את התמונות האלה.

♡ “אולי אחר כך...”

אחרי שנרזה. כשיהיה אביב. כשהילד יפסיק למצוץ אצבע.

 אבל “אחר כך” מגיע – והזמן לא עוצר. הוא ממש טס ועוד שנייה הם בתיכון. הזמן עובר, הרגעים נעלמים, ופתאום קשה לזכור איך נראית התקופה כשהם רק למדו ללכת, או כשהם היו בשנה האחרונה שלהם בגן. 

♡ "אין לי כוח לארגן את כולם, ובטח לא את עצמי"

כן, יש פה כמה דברים לארגן, אבל זה באמת בקטנה. כמו יציאה לכל מקום אחר, אבל פה יש לך אותי.

תאספי בגדים שכבר יש לילדים בארון, ממש לא צריך משהו מיוחד, קחי משהו עבורכם ההורים, משהו קטן לנשנש כדי שהילדים לא יהיו רעבים וזהו. ממש כמו כל יציאה אחרת מהבית. אני אעשה לך רשימה מסודרת של מה שצריך וזהו. משם זה עליי. מבטיחה.

אני מצלמת אימהות בדיוק כמוך. אמיתיות, אוהבות, דואגות.

אני פה כדי לדאוג לכם לתמונות משפחתיות שתאהבי, שתוכלי לתלות על הקיר, לשלוח לגננת ביום המשפחה ובחגים למשפחה וחברים. וגם לתמונות האלה שבעוד 20 שנים, תשבי עם עם הילדים על הספה ותסתכלו באלבום ותיזכרו ב"פעם", כשהם היו קטנים. 

ובנימה אישית ♡

אם את מחליטה לא לסגור צילומי משפחה כרגע, אל תשכחי מידי פעם- לבקש שיצלמו אותך עם הילדים. זה אולי נראה שולי, אבל זו בקשה חשובה. תבקשי. תבקשי שוב. גם אם זה מרגיש מוזר. וכשיום אחד הילדים יסתכלו אחורה – הם ירצו לראות אותך. בדיוק כמו שאת איתם.

ומה עכשיו?

אני מזמינה אותך להצטלם. לא כי את מוכנה. לא כי הכל מושלם. אלא כי את – בדיוק כמו שאת – חלק מהסיפור של המשפחה שלך. ואני כאן בשביל לתעד את זה. באהבה, בטבעיות, באמת.